הגוף שלי רוצה בשר. ואם אני לא אתן לו את מה שהוא תובע, הוא יצעק!
מכירים את ההרגשה הזו בגוף, של רעב לאוכל מסוים מאוד, של "קרייבינג"? הרגשה שמלווה במחשבה שאם זה מה שהגוף דורש, אז כנראה זה הדבר הטבעי בשבילי לרצות, ובכל מקרה אין טעם להילחם נגד זה? לא משנה כמה נימוקים רציונליים אני אגיד לעצמי נגד לאכול את המאכל הזה, בסוף אני אמצא את עצמי קם מתוך שינה, הולך אל המקרר, פותח אותו ונותן ביס ב…?
"תאוות הבשרים" הזאת היא תאווה לטעם או מרקם של בשר, או לטעם של מאכל מסוים. היא לא, כמו שחושבים לפעמים בטעות, רעב למרכיב תזונתי מסוים שיש רק בבשר. בניגוד ל"תאוות בשרים" מהסוג המיני, הרצון בטעם בשרי יכול להיות מסופק באמצעים מן הצומח… זאת ע"י הנאה ממאכלים טבעוניים בטעם בשרי, או ממגוון המעדנים האחרים מן הצומח.
הרעב אינו למרכיב תזונתי מסוים, פשוט כי אין שום מרכיב תזונתי שקיים בבשר ולא קיים במאכלים טבעוניים. הגופים המדעיים המובילים בעולם בנושא תזונה, קובעים שאם מקפידים על תזונה מאוזנת מהצומח, הגוף מקבל את כל מה שהוא צריך (קיראו עוד על תזונה טבעונית ובריאות). כלומר – אין לגוף שום תלונות. יחד עם זאת, החל מגיל מאוד מוקדם הלעיטו אותנו בבית ובגן בבשר, והכניסו לנו תפיסות מיושנות ומוטעות על החשיבות שלו. זה רק טבעי, אם כן, שהתרגלנו לקשר בראש בין בשר לבין תחושות גופניות חיוביות מסוימות, ולוקח זמן להשתחרר מזה. תזונה טבעונית היא משביעה, והיא נותנת כוח ותחושה של חיוניות גופנית.
"הייתי בסוג של הכחשה והדחקה. אני זוכרת את עצמי נוסעת אחרי משאית של תרנגולות, חושבת על זה ואחרי זה אוכלת שניצל. אני חושבת שגם שיכנעתי את עצמי שזה לא אפשרי […] דיברתי כמו נרקומן: 'אני רוצה, אבל אני צריכה עזרה'. באחת הפעמים הביאו לי את הספר 'לאכול בעלי-חיים' של ג'ונתן ספרן-פויר. […] הבנתי שבעלי החיים שאני אוכלת מעוותים וחולים, מפוטמים ומהונדסים. אחרי שסיימתי את הקריאה לא יכולתי יותר לעצום עיניים ולחיות בהכחשה"*
* 7 ימים, ידיעות אחרונות, 30.12.2011
ל"קרייבינג" הזה יכולה להיות סיבה אחרת, שגם היא מקורה בראש ולא בקיבה – ההרגשה שבהימנעות מבשר אני אוסר על עצמי משהו שאני רוצה, מגביל את עצמי. את ההרגשה הזו מכיר כל מי שהתנסה בדיאטת הרזיה – איזשהי התנגדות לאיסור הזה ו"התמרדות" נגד עצמי, שמביאה אותנו לקום באמצע הלילה ולנגוס בעוגת התפוחים עתירת-הקלוריות שקוראת לנו בלחש מהמקרר. אחת הדרכים להימנע מההרגשה הזו, היא לא לעשות את השינוי התזונתי בבת-אחת, אלא בקצב שמתאים לי. אלא שבניגוד למצב עם דיאטות, תזונה טבעונית היא טעימה, מגרה ומהנה בפני עצמה.
ההנאה מהטבעונות גדלה ככל שמכירים יותר את המגוון והעושר של עולם תזונה זה. מה שלא יהיה המקור של ההתאוות לבשר, עם הזמן היא מופיעה פחות ופחות. התזונה הטבעונית הופכת לטבע שני, הטעם של בשרם של בעלי-חיים נשכח, ומאכלים אהובים חדשים מצטרפים לישנים ומחליפים את סוגי הבשר השונים.
חמוד או טעים? 