כשכולם מסביבי אוכלים בשר

אם אני אוכַל טבעוני, וכולם מסביבי יאכלו בשר, האם ארגיש יוצא-דופן? האם הם יתקעו מבט בצלחת שלי וישאלו כל הזמן שאלות? והאם הם לא יחטפו לי את האוכל מהצלחת כי הם ירצו גם?

יושבים לאכול ביחד עם החברים או המשפחה. על הצלחת של כולם שניצל ואורז ועל הצלחת שלי לזניית חצילים מוקרמת והמבורגר שעועית. יכול להיות שסיטואציה אפשרית שכזו תעלה בי חששות: האם בגלל שמה שאני אוכל/ת הוא יוצא-דופן, גם אני ארגיש ככה? האם ישאלו אותי שאלות מעצבנות? ("למה אתה לא אוכל בשר?” "מאיפה את מקבלת חלבון?” "לא בא לך על איזה סטייק מדמם?”).

כאשר מיצי ופיצי המופתעים קלטו שקיצי לא אוכל בשר הם נותרו חסרי-מילים

אולי נדאג פחות אם נסתכל מסביבנו, ונראה שהרבה אנשים אוכלים אחרת מכולם. אחד החברים שלי עושה דיאטה ולכן כשעושים על האש הוא אוכל רק את הסלטים. מישהי שעובדת איתי שומרת כשרות, ולכן כשכולם אוכלים במסעדה "פירות ים" היא לוקחת דג כשר. לאבא אסור לאכול כולסטרול (הלב, הלב) ולכן הוא הפסיק לאכול סטייקים. והחברה שלי פשוט שונאת עגבניות! אם, בעצם, כמעט כל אחד אוכל אחרת מכולם, האם יש משהו שאותו אוכלים כולם?
ויש גם מקומות שבהם כו-לם אוכלים טבעוני, וזה יכול להיות נחמד לבקר בהם מדי פעם. תמיד נעים להכיר אנשים טובים נוספים, שגם להם אכפת מבעלי-חיים. פרטים נוספים כאן.

הטבעונות שלנו עשויה להפוך לנושא שיחה בארוחות, אבל היא יכולה גם לא – ואנחנו שולטים באופן כמעט בלעדי בשאלה מה יקרה. אם נחליט לא להפוך את שאלת הטבעונות לאישיו, למשל ע"י כך שנימַנע מלהתווכח עם חברים ובני משפחה על הנושא (בעיקר לא כדאי לעשות זאת בזמן ארוחות), אז רוב הסיכויים שזה לא יהפוך לאישיו. נוכל גם לאמץ לעצמנו תשובה קבועה וקצרה לשאלות מטרידות שתמנע גלישה לויכוח. למשל: "אני מעדיפ/ה לא לאכול בשר כי אני לא רוצה לפגוע בבעלי-חיים, אבל כל אחד עושה את הבחירה שלו".

“בכל קבוצת חברים או שולחן משפחתי יש צלחות שונות ומשונות"

כמובן, מאוד סביר שנרצה לשתף לפחות בני-משפחה וחברים קרובים בסיבות שבגללן בחרנו לשפר את התזונה שלנו. כדאי לעשות זאת לא בזמן שהם אוכלים בשר, ומבלי להתקיף אותם על כך שהבחירה שלהם (לפחות בינתיים) היא שונה. אולי השאלות החוזרות והמטרידות באות בגלל רצון כנה לדעת, ואם הם יבינו אותנו טוב יותר השאלות ייפסקו.

מי שמחליט להיות צמחוני או טבעוני נבדל מאחרים בכך שהוא עושה בחירה של חמלה, בוחר לא לפגוע בבעלי-חיים. זהו שינוי פנימי, שאין לו ביטוי חיצוני בולט. לא ניתן לזהות טבעונים לפי זה שמתחילה לצמוח להם חסה מהאוזן. הביטוי החיצוני לבחירה המוסרית הזאת הוא במה שמונח על הצלחת שלנו בזמן הארוחות – אבל אנשים שונים בוחרים בסגנונות תזונה שונים מסיבות שונות ומשונות, כך שבכל קבוצת חברים או שולחן משפחתי יש גם צלחות שונות ומשונות.