האם לא קשה להתרגל לשינוי בתזונה? אם אפסיק לאכול בשר, האם אתגעגע אליו? האם אחלום עליו בהקיץ, ואתעורר מסיוטים בלילה בהם אני רודפ/ת אחרי סנדוויץ עם נקניק שבורח ממני במורד הרחוב?
ברוב המקרים, אין צורך להיפרד מהטעמים החביבים-עלינו. במיעוט המקרים האחרים, מה שקורה אצל רוב האנשים שנפטרים מבשר זה שהם פשוט שוכחים את הטעם תוך כמה חודשים. מאכלים טובים חדשים באים ומחליפים את המקום שהיה שמור פעם לבשר. כך גם עם ביצים וחלב. אנחנו עשויים לחשוש מהרגשה של מגבלה, של "מה פתאום אני אוסר/ת על עצמי לאכול משהו?”. יש דרך למנוע הרגשה כזו, אבל גם אם היא תהיה קיימת, היא הולכת ודועכת עם הזמן. גם החשק לבשר דועך.
לוקח זמן להסתגל לשינויים בסגנון התזונה, אבל לשינויים טובים מתרגלים מהר יותר. בייחוד אם לוקחים אותם בקצב שלנו. רוב האנשים שעברו 
לטבעונות מדווחים על שיפור באיכות חייהם בעקבות השינוי, ועל כך שהארוחות נהיות מגוונות יותר וטעימות יותר, אבל זה לא קורה תוך יומיים. ככל שההיכרות עם העולם הקולינרי הטבעוני מעמיקה, ככל שמנסים יותר מאכלים וחווים יותר טעמים, מרגישים יותר עד כמה הבחירה הזאת מתגמלת, עושה לנו טוב.
זהירות! אם פעם כשהתחשק לנו משהו טעים, מצאנו את עצמינו בולסים סנדוויץ עם נקניק, אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמינו בעתיד סועדים את ליבנו בדלעת ערמונים בטחינה וריבת בצל (עשירה בסיבים תזונתיים, ברזל, ויטמינים וסידן).
חמוד או טעים? 