אבא אומר שאם אני לא אוכל בשר אני לא אגדל… ושזה יפגע בבריאות שלי…
הורים הם יצורים דאגניים. לפעמים נדמה שהם עדיין לא שמו לב שכבר עברנו את גיל 5, ואנחנו יכולים לחצות את הכביש לבד. על אחת כמה וכמה להחליט לבד מה נאכל. לפעמים הדאגנות שלהם יכולה להיות ממש מעצבנת. בייחוד כשהם דואגים לחינם, או כשהם חושבים שהם יודעים מה טוב בשבילנו.
בתרבות שלנו עדיין קיימות תפיסות מיושנות, בעיקר בקרב הדור המבוגר, לפיהן בשר הוא מרכיב הכרחי בתזונה ואנחנו תלויים בו בתור מה ש"נותן כוח". מחקרים של ארגוני התזונה המובילים בעולם בעשרים השנים האחרונות קובעים שטבעונות היא דרך חיים בריאה מאוד ושאכילת בשר עלולה לגרום למחלות, אבל למרות זאת אנשים רבים עדיין תקועים בעבר.
בתור נערים שעוד לא גרים לבד, ההורים הם בדר"כ אלו שעושים את הקניות ומבשלים את מה שאחר-כך אנחנו אוכלים. בתור אלו שדואגים לאוכל, הם גם חושבים שיש להם את הזכות להחליט מה נאכל. אם נרצה לעשות שינוי מהותי בתפריט שלנו, יהיה לנו הרבה יותר נוח אם ההורים ישתכנעו שזה רעיון טוב, או מינימום לא יחשבו שזה רעיון רע. אמנם, אפשר ללכת עם ההורים ראש בראש, להחליט שלא משנה לי מה הם יגידו, וגם לא באיזה ווליום הם יגידו את זה. אבל הנסיון של אלפי נערים שעברו לצמחונות ולטבעונות מראה שזה הרבה יותר קל כשההורים עומדים לצידנו, או לפחות לא עומדים לנו בדרך.
* לדבר עם ההורים אלו מאכלים ארצה לאכול. לקנות ספר בישול או להדפיס מתכונים טבעוניים מהאינטרנט. להכין רשימת קניות.
* לקחת עלי לפחות חלק מהעבודה הנוספת שהתזונה החדשה שלי יוצרת – הכנת אוכל, שטיפת כלים. חסכנו עבודה להורים – חסכנו ויכוחים איתם על הטבעונות!
בנוסף, הדאגה שלהם אינה חסרת בסיס לגמרי: תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף כל מה שנחוץ, אבל ישנם נערים שעוברים לטבעונות מבלי לדאוג לאכול בריא. הם מוציאים את המוצרים מהחי מהתפריט, אבל לא דואגים לקבל את הוויטמינים והמינרלים הנחוצים ממקורות אחרים. יכול להיות אפילו שההורים שמעו על מקרה של נער שעבר לטבעונות באופן שכזה, ונהיה חולה. אם כך, אפשר להבין את החשש שלהם.
יש לנו כמה הצעות מה לעשות כדי להרגיע את ההורים. תמצאו אותן בדף הבא. אם נראה להורים שאנחנו מוכנים להשקיע כדי לשמור, ואפילו לשפר, את הבריאות שלנו, הם יראו שהם עומדים מול צעד בוגר ואחראי. הם לא יוכלו לחשוב שזו איזשהי התלהבות חולפת, שיגעון נעורים, או שזה צעד חסר-אחריות של ילד קטן, שהם צריכים לדאוג לו שלא יעשה שטויות.
חמוד או טעים? 