לפעמים מאכל הוא הרבה יותר מהטעם שלו: החמין שסבתא מכינה בשבת, הטעם של בשר-על-האש עם חברים, הכיף של אכילה ב”שווארמה משה ובניו” במרכז המסחרי. יש דרך להיות טבעוני ועדיין להנות מהחוויות הגסטרונומיות האלו?
יש מאכלים שיש להם טעם מיוחד, טעם שהוא מעבר לשילוב של התחושה שלהם על בלוטות הטעם, המרקם, ההרכב התזונתי, הריח והתיבול שלהם. יש בהם משהו מעבר, משהו שמעניק להם ערך מוסף. האוכל שמישהו יקר לי מבשל, טעים לא רק בגלל המתכון שהוא או היא משתמשים בו, או האופן שבו הם מתבלים את התבשיל. אם אנסה להכין את אותו התבשיל לבד, אולי מישהו אחר שייטעם יחשוב שזה מוצלח מאוד. אבל אני אדע שזה לא באמת אותו הדבר – אין בזה את "המיץ של הידיים" של האדם הקרוב.
לפעמים אפשר גם להמשיך להנות מאותה חוויה ייחודית של אכילה, אבל באופן טבעוני: הטריק הוא לזהות מה הדבר שנותן את הערך המוסף לאותו מאכל, לחשוף את ה"רכיב הסודי" בהכנה שלו. לא מדובר על תבלין מיוחד שניתן לקנות רק בחנות ספציפית בסמטה צדדית בשוק, אלא על מה שנותן למאכל משמעות מיוחדת. הקסם שיש בחמין של סבתא עשוי להישמר גם אם סבתא (ולא אף אחד אחר!) תכין חמין טבעוני או מאכל מיוחד אחר ללא בשר. הטעם של מנגל עם חברים נובע לא רק ממה שמניחים על המנגל, אלא מהבילוי עם חברים. יכול להיות שגם סטייק סייטן שיונח על המנגל יקבל את אותו "תבלין" מיוחד של חוויית הבילוי עם חברים.
הטעם של הבשר שמוגש במקום מסויים, נובע בין השאר מכך שזה מקום שאני אוהב/ת לשבת בו, שיש בו אווירה טובה (ולא משנה אם זה דוכן הומה אדם במרכז המסחרי או מסעדת בשרים יוקרתית שכל מנה בה עולה 200 שקל – כל אחד ומה שעושה לו את זה 🙂 ). שווה לנסות איך יהיה ללכת לאותם מקומות ולאכול משהו מהאפשרויות הטבעוניות שיש להם. אם המקום החביב עלי הוא מסעדת המבורגרים, יש בורגריות רבות שמגישות גם המבורגרים צמחוניים או טבעוניים, ורבים מהם אפילו ממש מוצלחים. מומלץ גם לנסות מקומות חדשים לאכול בהם שיש בהם מגוון טבעוני גדול, אולי נמצא מקומות שווים. (קיראו על לאכול צמחוני בחוץ).
יש עוד דוגמאות רבות למאכלי מהחי שהם ייחודיים בזכות משהו שנותן להם ערך מוסף. לפעמים המאכל מהווה איזשהו "פינוק" מיוחד – משהו טעים שהבטחתי לעצמי כשאסיים לעבוד על איזו משימה מעצבנת. לפעמים יש לו טעם "חגיגי", למשל כשהוא המנה העיקרית בארוחת שבת. יש עוד מקרים, ובכולם ניתן לחשוף את ה"רכיב הסודי", ולנסות לשים אותו בבישול טבעוני.
יש סיכויים טובים שזה יעבוד. גם אם לא, אפשר להחליט לעבור לכמעט-טבעונות, או "טבעונות חוץ מְ"(אותו מאכל מיוחד). אם ההיפטרות משאר מאכלי הבשר היא קלה לעומת הויתור על מאכל זה, למה לא לסלק אותם מהתפריט? אני אדע שעשיתי בכך צעד חשוב למען בעלי-החיים. יכול גם להיות שיעשה לי טוב לעבור לטבעונות מלאה, גם אם זה אומר שאני מוותר/ת על הטעם של אותו מאכל. עולם התזונה מהצומח מלא במעדנים, שיש להם ארומה מיוחדת, תבלין ייחודי שנותן להם טעם שאין לאף סוג בשר: הידיעה שאף בעל-חיים לא נפגע כדי להכין אותם.
[…] ההעדפות למזון עוד הרבה יותר מורכבות ממערכת הטעם גרידא: נוטלים בה חלק, בנוסף לאותות הכימיים, הביוכימיים והחשמליים, גם חינוך, הרגלים ופסיכולוגיה.
[…] ההעדפה למזון נקבעת על-ידי גורמים כמו רקע תרבותי, מצב כלכלי, השפעה חברתית, זיכרון ובעיקר למידה. […] קיימים ריחות וטעמים שמזכירים לנו את בית אמא או סבתא ואנחנו שמחים לחזור אל חווית הזיכרון יותר מאשר למאכל עצמו.*
* ד"ר דינה צפרירי, גליליאו: כתב עת למדע ומחשבה, גליון 45, מאי-יוני 2001
חמוד או טעים? 